פסק-דין בתיק ב"ל 50519-06-11

1.         עניינה של תביעה זו בהחלטת הנתבע מיום 16.1.11, לדחות את בקשת התובעת לקביעה מחדש של נכותה הרפואית, שכן טרם חלפו 12 חודשים מאז נקבע לאחרונה שיעור נכותה. 

הרקע העובדתי וטענות הצדדים

2.         התובעת, גב' נינה בירין, ילידת שנת 1948, הגישה לראשונה תביעה לקצבת נכות כללית בשנת 1996, וקיבלה את הגמלה לסירוגין החל מיום 13.11.97 ועד הגיעה לגיל זקנה ביום 1.11.10. במהלך השנים נקבעו לה אחוזי נכות רפואית זמנית משתנים, כאשר במועדים הרלוונטיים לענייננו נקבעו לה אחוזי נכות רפואית כדלקמן: 100% נכות (החל מיום 5.5.06), 78% (החל מיום 15.8.06), 73% (החל מיום 15.11.06), 76% (החל מיום 2.12.09), 88% (החל מיום 15.7.10) ו - 77% (החל מיום 15.10.10). לפי הנתונים שנמסרו על ידי הנתבע (ולא נסתרו), לא הוגש ערר על ההחלטה האחרונה, והיא הפכה חלוטה.

3.         התובעת הגישה, במהלך השנים, שלוש תביעות לקבלת קצבת שירותים מיוחדים - בימים 11.7.06, 15.11.09 ו - 15.8.10 - אך שלושתן נדחו מכיוון שהיא נמצאה עצמאית בתפקודה. לפי הנתונים שנמסרו על ידי הנתבע (ולא נסתרו), לא הוגש ערר על החלטות אלה בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה), התשנ"ה - 1995, והן הפכו חלוטות.

4.         ביום 3.1.11 הגישה התובעת לנתבע מסמכים רפואיים. הנתבע התייחס להגשת המסמכים כאל בקשה של התובעת לבדיקה מחדש לשם קביעת נכותה הרפואית, ושלח לתובעת את מכתבו מיום 16.1.11 במסגרתו הודע לה כי טרם חלפו 12 חודשים מאז נקבע לאחרונה שיעור נכותה הרפואית, ולפיכך נדחית בקשתה לקביעה מחדש של נכותה.

תביעתה של התובעת לבית הדין הוגשה בעקבות החלטתו זו של הנתבע, והיא ההחלטה אשר צורפה על ידה לכתב התביעה. עם זאת במהלך הדיון הלינה התובעת בעיקר על הורדת אחוזי נכותה מ - 100% (בשנת 2006) ל - 77%, על אף שמצבה הרפואי - לטענתה - לא השתפר אלא אף הורע. עוד הלינה על אי קבלת קצבת שירותים מיוחדים.

5.         הנתבע הבהיר כי התובעת לא הגישה ערר על החלטת הרופא המוסמך בדבר קביעת נכותה הרפואית על 77%, כאשר המועד להגשת ערר חלף זה מכבר וממילא לא ניתן לדון בטענותיה בקשר לכך. הנתבע הוסיף כי התובעת אינה זכאית לקביעה מחדש של נכותה, שכן טרם חלפו 12 חודשים מאז נקבע לאחרונה שיעור נכותה הרפואית. באשר לקצבת השירותים המיוחדים הבהיר הנתבע כי התובעת הגיעה לגיל זקנה בנובמבר 2010, וממילא אין טעם בבדיקתה מחדש שכן מעולם לא נמצאה זכאית לקצבת שירותים מיוחדים ולא ניתן ליצור זכאות לקצבה זו לאחר גיל זקנה.

6.         בשל חוסר הבהירות בטענות התובעת התבקשה היא לפנות לסיוע המשפטי, אך לא קיבלה ייצוג. התובעת התבקשה להודיע אם היא עומדת על תביעתה, וכן אם יש לה השגות על הפרטים שהובאו מטעם הנתבע במסגרת תעודת עובד ציבור מטעמו - ובתגובה לכך שבה וציינה את הרעת מצבה הרפואי, תוך צירוף מסמכים רפואיים התומכים בכך לגישתה.

            בהעדר מחלוקות עובדתיות - ניתן פסק הדין על יסוד העובדות דלעיל, כפי שהובאו מטעם הנתבע ולא נסתרו על ידי התובעת.

הכרעה

7.         כפי שעולה מהאמור לעיל, תביעתה של התובעת לבית הדין הוגשה כנגד ההחלטה מיום 16.1.11, לדחות את הבקשה לקביעה מחדש של הנכות הרפואית. לפי סעיף 214 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995 (להלן: החוק) רשאי הנתבע לבדוק מחדש את שיעור נכותו הרפואית של נכה, וכן רשאי הנכה לדרוש בדיקה מחדש כאמור, תוך פרקי זמן ותנאים שייקבעו. תנאים אלה נקבעו במסגרת תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (בדיקה מחדש ותביעה חדשה), התשס"א-2000, בהן נקבע - בסעיף 6א' - כדלקמן:

" (א) נכה רשאי לבקש כי שיעור נכותו הרפואית ייקבע מחדש אם מתקיימים כל אלה:

                    (1) נקבעה לו דרגת אי כושר בשיעור של 75% לפחות;

                    (2) חלפו 12 חודשים מאז נקבע לאחרונה שיעור נכותו הרפואית;

            (3) רופא מוסמך קבע כי ליקוי שבקשר אליו נקבעה הנכות הרפואית הוחמר, או כי נתגלה ליקוי חדש".

8.         במקרה זה, הגישה התובעת את הבקשה לבדיקה מחדש של שיעור נכותה הרפואית בינואר 2011, טרם חלוף 12 חודשים מאז נקבע לאחרונה שיעור נכותה הרפואית, ומשכך לא נמצא פגם בדחיית בקשתה על-ידי הנתבע. גם האפשרות להגיש ערר על ההחלטה - כבר אינה קיימת, משחלפו המועדים לכך.

9.         באשר לקצבת שירותים מיוחדים - זו מוענקת לפי התנאים הקבועים בסעיף 206 לחוק ובהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל"ט-1978 (להלן: התקנות). לפי האמור בתקנות, זכאי " נכה התלוי בעזרת הזולת בביצוע פעולות יומיום ברוב שעות היממה עקב נכותו" לקצבה מיוחדת, " אם נקבע לו אחוז נכות לפי סעיף 208 לחוק בשיעור של 60% לפחות והוא זקוק לשירותים מיוחדים". 

במקרה שלפני, הגישה התובעת תביעה לקצבת שירותים מיוחדים ביום 15.8.10, ותביעתה נדחתה כיוון שנמצאה עצמאית בתפקודה. התובעת לא הגישה ערר על כך במועדים הקבועים בדין. ממילא, התובעת אינה זכאית עוד כיום לקבלת קצבה זו, שכן לא קיבלה אותה טרם הגעתה לגיל הפרישה (סעיף 206(ד) לחוק). יצוין, עם זאת, כי התובעת זכאית (לכאורה) לקצבת זקנה, בשיעור שלא יפחת מקצבת הנכות אותה קיבלה קודם לכן (סעיף 251 לחוק).

10.        סוף דבר - לאור כל האמור, אין מנוס מדחיית התביעה.